למה בעצם עדיין לא ראינו משחק וידאו רציני שבו NPCs מדברים באמצעות LLM?
אפילו בתור גיימרית קטנה מאוד, הזוי שעברו שלוש שנים מאז ש-gpt פרץ לחיינו ועדיין לא קיבלנו אף משחק שמשתמש בו בשביל דיאלוגים, אפילו צדדיים. המשחק היחיד שמצאתי באינטרנט הוא ai dungeon, שהוא משחק מבוכים ודרקונים אבל אני בת ואין לי דמיון ויזואלי ולכן זה לא בשבילי (סיפור לפעם אחרת).
נכון, זה לא כזה קל טכנית. אבל latency ו-cost של קריאות api זה לחלוטין דברים שכבר אפשר להתמודד איתם. כבר יש יופי של text to speech. אז מה עוצר אותנו?
התשובה די פשוטה: האולפנים מפחדים. שה-npc יגידו משהו שהדמות לא אמורה לומר עדיין, שיענו על שאלות לגבי מזג האוויר בטוקיו, שיקחו את השיחה לכיוון מוזר, שיפגעו בחווית המשחק.
אבל יותר מזה - שה-npc יגידו משהו פוגעני או יעשו אסונות יח״צ, ולא חסרים כאלה בתעשיית הגיימינג. לפני כמה חודשים fortnite הוסיפו דמות של דארת׳ ויידר שמופעל ע״י gemini עם eleven labs בשביל אודיו, והם אפילו השתמשו בקול של השחקן המקורי (ג׳יימס ארל ג׳ונס) שנפטר לפני שנה. אפשר גם לדבר איתו וגם ממש לצרף אותו למשימות. אדיר!
כמובן שלמרות כל שכבות ההגנה, תוך שעה וקצת שחקנים הצליחו לגרום לו לקלל ולומר דברים הומופוביים. החברה מיד שמה כמה פאטצ׳ים אבל הפיצ׳ר הוכתר כפדיחה.
ועוד נוסיף חטא על פשע - למרות שהשחקן חתם לפני שמת על חוזה שמאפשר להשתמש בקול שלו בעתיד עם AI עבור הפרנצ׳ייז, ארגון השחקנים והמדובבים הגישו תביעה על unfair labour practice, מתוך חשש להחלפה של שחקנים אנושיים ב-AI.
אז האם בכלל שווה לאולפנים הגדולים לקחת את הסיכונים האלה, בהינתן שזה בסה״כ שיחת צד עם מוכר בחנות שיקויים?
מרגיש כאילו זו מטאפורה מושלמת לשימוש אמיתי של חברות במודלי שפה. זה כאילו מובן מאליו להשתמש בהם להמון יוזקייסים עסקיים, והרבה מאוד עובדים משתמשים בהם בתור עזר לעבודה השוטפת (גם בתעשיית הגיימינג כמובן), אבל בכל דבר שדורש trust אמיתי - ה-controls של היום פשוט עדיין לא מספיק טובים.
וחבל - קשה לא להתלהב כשחושבים על האפשרויות הבלתי מוגבלות של משחק שמתאים את עצמו, דמויות שבאמת אפשר לנהל איתן אינטראקציה, עלילה שהולכת ומתפתחת לפי הבחירות שלנו. אשכרה עולם פתוח.
השמועות מספרות ש-GTA 6 יהיה המשחק הגדול הראשון שיעשה את זה, אבל בינתיים נמשיך לחכות - אולי לאולפני אינדי שיכולים, כמו סטארטאפ, להרשות לעצמם יותר סיכונים.
בפוסט הבא: על הפעם שחיכיתי ברמזור ב-GTA 5 (אמרתי, גיימרית לא מרשימה במיוחד)