נראה לי שאפשר ללמוד הרבה על אדם, השאיפות והמאווים הכמוסים שלו מאיך הוא שיחק בסימס (אשאיר בצד את מי שהיו מכניסים אותם לבריכה ומוציאים את הסולם).

אצלי זה היה פשוט עד מביך. יצרתי סים יחיד עם תכונת האופי ambitious, בניתי לו בית גדול מדי ומיד שלחתי אותו למשימת חייו: להיות הכי טוב בהכל.

אז הגעתי לרמה 10 בכל ה-skills. גידלתי צמחים הזויים, שלקתי לובסטרים, ניצחתי את כולם בשחמט.

כדי שלא יהיה משעמם, שלחתי אותו למשימת חייו השניה: להיות הכי בכיר בהכל.

כלומר, לעבוד בכל העבודות שהציעו בסימס ולהגיע לדרגה הגבוהה ביותר בהן. לא היה אף סינגל למה בעצם קורה שם ולכן הרמזים היחידים היו מה הוא לובש ואיך לוקחים אותו לעבודה בבוקר - שחקן כדורגל שיוצא לעבודה במסוק, מרגל שטס במסוק, פוליטיקאי שגם טס במסוק, .. אולי זה היה פחות מגוון ממה שחשבתי.

בהרבה מובנים זה מתאר גם אותי הבוגרת. העולם מפוצץ בהזדמנויות, בעיות שמרתק לפתור, אנשים שאני מתה לעבוד איתם, מאמרים לקרוא, תחומים להצטיין בהם.

לפעמים אני תוהה אם התיאבון הזה הוא ברכה או קללה - כל בחירה היא ויתור על אינסוף אפשרויות אחרות. אבל אז אני פשוט מזכירה לעצמי שיש לי עוד לפחות 34 שנים עד הפנסיה. יודעת שמוזר, אותי זה מנחם. עוד יהיו הרבה מסוקים לטוס בהם לעבודה.

זה יכול להסביר למה אנשים אוהבים להתייעץ איתי על קריירה - הרי בעצם כבר עשיתי את כולן, אפילו מדענית ואשת עסקים ושפית. בעצם חוץ מפושעת, זה היה מלחיץ מדי בשבילי.

בפוסט הבא: על הפעם שבה עצרתי ברמזור ב-GTA-5